רשלנות רפואית באבחון התקף לב

על פי נתוני משרד הבריאות כ-10,000 ישראלים לוקים בשנה בהתקף לב או בשמו הרפואי "אוטם שריר הלב". נתון מדאיג לא פחות הוא הסטטיסטיקה שמראה שכ-30% (!) מהם לא מגיעים לבית החולים באופן מיידי במה שעלול לגרום אפילו למוות.

כ-60% בלבד מהישראלים מגיעים לבית החולים בתוך פחות מ-6 שעות מהופעת הכאבים בחזה, ומפספסים את פרק הזמן הקריטי שמאפשר לטפל בשריר החשוב על ידי צנתור דחוף, פתיחת עורק חסום או המסת קריש הדם.

מתי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?

תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון התקף לב מוגשות בד"כ בגין אבחון שגוי בחדר מיון או אי הפניית מטופל במהירות לבירור על ידי רופא אחר או ע"י צוותי חירום (כמו מד"א).

ישנם גם מקרים שבהם רשלנות באבחון התקף לב לא תסתיים במות המטופל אלא תגרום לנזקים בלתי הפיכים לשריר הלב שיובילו לטיפולים מורכבים.

כך לדוגמה, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה (2021) פיצויים בסך של יותר מחצי מיליון שקלים לאדם שנאלץ לעבור ניתוח מעקפים למרות ש-10 חודשים לפני כן הוא הגיע לבית חולים אך הרופאים במחלקת טיפול נמרץ לא ביצעו לו את הבדיקות הדרושות, כמו צנתור טיפולי, ושחררו אותו עם אבחנה שגויה.

לא כל מקרה של אוטם שריר הלב הוא "בלתי נמנע". נהפוך הוא, ככל שהמטופל הגיע לטיפול בזמן, סיכוייו לשרוד תחת השגחה רפואית וטיפול הם גבוהים ביותר.

רשלנות רפואית באבחון התקף לב, איך מזהים?

בתביעה בקשר לטיפול לקוי בהתקף לב צריך לבחון את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים מהרגע הראשון שבו רופא או איש צוות רפואי בדק את החולה.

מכיוון שמדובר בשאלה משפטית שנוגעת לעתים קרובות לדקויות של לוחות זמנים, יש לבדוק בעין מקצועית ומוקפדת כל דקה וכל התנהלות. כל החלטה וכל רישום. ככל שמתגלים פערים בין הטיפול בפועל לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת פיצויים.

סכומי פיצויים גבוהים במיוחד ותביעות שמוגשות גם אחרי המוות

רשלנות בטיפול בהתקף לב מוגשת לעתים לאחר פטירתו של המטופל. כלומר, בני המשפחה טוענים שהמנוח נפטר בגלל רשלנות ומבקשים פיצויים בשל האירוע.

תביעות רשלנות אשר מוגשות על ידי בני המשפחה לאחר המוות נושאות בד"כ סכומי פיצויים גבוהים במיוחד. זאת משום שהן מתבססות על ראשי נזק שמגיעים לכדי מיליוני שקלים. למשל, "אובדן השתכרות לעתיד" שמבוסס על הלכת השנים האבודות. הלכה לפיה בני המשפחה זכאים לפיצוי בעבור פרנסתו של המנוח שאבדה עם פטירתו. ככל שהמטופל היה צעיר יותר, וישנם ישראלים שלוקים בליבם בגילאי 40-50 בלבד, כך שיעורי הפיצויים יהיו גבוהים בהתאמה.