התשובה היא לא.
המזיק שיוצר סיכון כלפי ניזוק ואחרים כדי להסיר או להפחית את הסיכון עליו לנקוט באמצעי זהירות ובהם המזיק כמובן יישא. אלא שלעיתים הפחתת סיכונים כלפי ניזוק ואחרים תהיה על חשבון צדדים שלישיים או של ניזוק עצמו.
למשל: רשויות ציבוריות הגורמות נזק לאדם אחד היו יכולות במקרים מסוימים למנעו לו יצרו סיכונים כלפי בנ"א אחרים. ניקח לדוגמה מקרה בו עולה שאלה האם "שביל טשטוש" אותו יצר צה"ל לאיתור מסתננים בגבול צפון, הקים ענני אבק שהזיקו למטעי תובע. האם על צה"ל לפצות את התובע בשל התרשלותו. ביהמ"ש קבע שצה"ל לא התרשל משום שהפחתת פעילות הטשטוש היתה פוגעת בביטחונם של תושבי מדינת ישראל. הלו הם לענייננו צדדים שלישיים. הם אלו הנושאים בעלויות המניעה של שביל הטשטוש אם יופחת הסיכון למטעיו של התובע. אז מה עדיף. ביהמ"ש עושה אם כך את האיזונים הנדרשים[1].
[1] ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מ"י, פ"ד נט (1)16 (2004).
