התשובה היא כן. אי קיום חקירה מספקת, אי אבחון במועד, עיכוב בלתי מוצדק בטיפול רפואי, אי חזרה של בדיקה רפואית, טיפול ללא מתן הסבר נאות או ללא קבלת הסכמה מדעת וכד' כל אלו ועוד עלולים להיראות כמחדל רשלני.
להלן מספר דוגמאות:
- עובד שכתוצאה מהדף של התפוצצות חומר כימי נפגע בידו. הרופא הזוטר שקיבל אותו לטיפול התייעץ עם מנתח איזה טיפול לדעתו עליו להעניק לעובד הנפגע. המנתח נתן הוראות טיפוליות בלתי מתאימות. ביהמ"ש קבע שאבחנתו של המנתח היא בגדר רשלנות משום שהתייחס למקרה כאל פגיעה רגילה ולא כאל מקרה חריג הדורש אף עיון בספרות רפואית מתאימה[1].
- מקרה אחר בו חולה סבל ממחלת בירגר (מחלת דם המלווה בדלקות בכלי הדם). נמצא קשר ישיר בין עישון להחמרה במחלה. החולה עישן 40 סיגריות ליום. החולה לא אובחן כחולה במחלת בירגר במשך שלוש שנים ע"י רופאו המטפל, מה שמנע מהרופא להסביר לחולה על מצבו החמור ועל המחלה בה הוא חולה כך שידע שלא עומדת לו אף ברירה אחרת אלא להפסיק לעשן – אזהרה שלא תובן אחרת מלבד שחייו בסכנה של ממש ולא רק לציין בפניו שהעישון מזיק לבריאות. נקבע שהרופא התרשל[2].
- נזק עקב החדרת עירוי במכשיר שלא ע"פ הוראות יצרן באופן בו נגרם נזק לחולה[3].
- ביהמ"ש קבע רשלנות במקרה של ילדה ששתתה סודה קאוסטיק, הובהלה ע"י אמה לביה"ח. הרופא נתן לה אנטיביוטיקה, במקום שישטוף לה את הוושט ויפנה אותה לביה"ח. מאוחר יותר רופא אחר פינה אותה לביה"ח אך הנזק לילדה כבר נגרם[4].
בית המשפט קבע רשלנות במקרה בו רופא רשם מרשם לא ברור ובכך יצר אפשרות של הטיית רוקח בלתי זהיר או עסוק מידי
[1] ע"א 488/78 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' אלקוסר ואח' פ"ד לד (4) 246.
[2] ע"א 2245/91, 2359 ברנשטין ואח' נ' עטיה, פ"ד מט (3) 713.
[3] ת"א (ת"א) 1978/78 נגר נ' וילנסקי ואח' פ"מ תשמ"ו (3)
[4] ע"א 437/73 עאיק נ' רוזמרין ואח', פ"ד כט (2) 225.
