על פגיעה במקור הרווחה של אדם המובילה לאובדן הרווחה שהיתה לו עד למועד הפגיעה.
כגון: פגיעה במשאביו הפנימיים של אדם הנוגעים לגופו, יכולתיו וכישוריו המולדים והנרכשים או פגיעה במשאביו החיצוניים הנוגעים לכספו, נכסיו, זכויותיו, הזדמניות הנקרות בדרכו ומעמדו.
כל אחד מאלו יכולים להיות משאבים מוענקים ע"י הטבע והחברה או משאבים נרכשים אותם רכש אדם בכוח פועלו ומאמציו. בחלקם שייכים לו בחלקם עומדים לרשותו כמוצרים ציבוריים (אוויר, אור שמש, שטחים ציבוריים וכד')[1].
[1] י. גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (תשע"ב-2012), פרק 1 מבוא כללי, ע' 35