בתאונה שהיא לא תאונת עבודה, יש לתבוע רק את חברת הביטוח או ביטוחים פרטיים במידה וקיימים כאלו. זאת, כמובן, אם יש ביטוח חובה ורישיון נהיגה בתוקף. אם הנפגע הוא הולך רגל, יש לתבוע את ביטוח החובה של הנהג במידה והוא בתוקף, ואם לא אז את ‘קרנית’ (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

אם נסעתם ברכב בו נוהג מישהו אחר, לנהג לא היה ביטוח ורכב שני פגע ברכב שלכם, גם אז יש לתבוע את קרנית. לנהג אין אפשרות לתבוע את קרנית, אלא את מי שפגע בו בתביעת נזיקין.

אם הפגיעה בתאונה גורמת לנזק או כאב, כדאי להיבדק בבית חולים. בתקופה הזו רצוי למצוא עורך דין תאונות דרכים המומחה לנזיקין כדי שהוא יתנהל מול חברת הביטוח. את המסמכים מגישים לביטוח החובה או לקרנית לאחר חצי שנה, כאשר הנזק מתגבש והמצב נעשה קבוע. אם הנזק חולף לפני כן, אפשר לסיים את התיק מבלי לחכות חצי שנה.

על מנת לאמוד את הנזק, מבקשת חברת הביטוח מינוי מוסכם של מומחה או מינוי דרך בית משפט. יש מקרים בהן בהם חברת הביטוח ‘קונה’ סיכון ומציעה פיצוי שמשקף נכות. ברגע שעולה פשרה על הפרק, אפשר לשקול לסיים את התיק. אם הנפגע ועורך דינו מחליטים שהפיצוי נמוך מדי, מגישים תביעה נזיקית – לבית משפט השלום עד סכום של 2.5 מיליון שקלים, ולבית המשפט המחוזי אם מדובר ביותר.

הפיצוי הוא חד פעמי, כאשר בכל פגיעה, אפילו המזערית ביותר, יקבל הנפגע פיצוי כלשהו. הפיצוי נגזר בהתאם לגיל הנפגע, שכרו ואחוזי הנכות שנקבעו לו, אם בכלל. אם הנפגע הוא קטין, מחשבים את הפיצוי על פי השכר הממוצע במשק.

אם נפגעתם בדרך לעבודה או בחזרה הביתה – גם עצירה קצרה בדרך הביתה נחשבת – הרי אז מדובר בתאונת עבודה והטיפול בתביעה הוא שונה. במידה ולא מדובר במשהו זניח, חייבים לתבוע גם את ביטוח החובה וגם את הביטוח הלאומי. אם לא תבעתם את ביטוח לאומי, תפסידו כיוון שחברת הביטוח תעשה קיזוז רעיוני-תיאורטי של מה שיכולתם לקבל מהביטוח הלאומי ולא טרחתם לבקש. גם כאן, בדומה לתאונה רגילה, כדאי לפנות לעורך דין תאונות דרכים המבין בנזיקין על מנת שיטפל בתיק לכל אורך הדרך.

לאחר שהגשתם טפסים לתביעה וביטוח לאומי הכיר בכך שאכן מדובר בתאונת עבודה, אפשר להיבדק במסגרת ועדה רפואית לקביעת נכות עבודה. קביעה זו מחייבת על פי דין את חברת הביטוח בביטוח החובה ואת בית המשפט שדן בתיק במידה ופונים להליך משפטי.

ביטוח לאומי משלם לנפגע 75% מהשכר במהלך חופשת המחלה עד 91 יום, אם החופשה הינה ברצף ולא במקטעים. לאחר שלושה חודשים מגישים תביעה לנכות מהעבודה. ביטוח לאומי יכול לקבוע נכות זמנית, ואם לא עובדים, אפשר לבקש מעמד של נכה נזקק, המקבל פיצוי בשיעור מלא כנכה 100%. תקנה זו מוגבלת לארבעה חודשים לכל תקופה.

בשלב מסוים יקבע ביטוח לאומי נכות צמיתה. אם יש ירידה משמעותית בהכנסות, אפשר לנסות להגדיל את הנכות הצמיתה באמצעות הפעלת תקנה 15 של הביטוח הלאומי.

ניתן לקבל פיצוי רק אם נקבעת נכות צמיתה של 9% ומעלה. בין 9% ל- 19% נכות, התשלום הוא חד פעמי. 20% נכות ומעלה – הפיצוי מגולם בקצבה חודשית. אם מקבלים קצבה חודשית ומגיע גיל הפנסיה בו זכאים לקצבת זקנה – ביטוח לאומי מעניק את הסכום הגבוה מבין השניים.

אם בוחרים במסלול זה, הרי שלאחר קבלת הגדרת נכות צמיתה ניתן לפנות לביטוח החובה כדי להתחיל את ההליך שם, על בסיס הנכות שיקבע הביטוח הלאומי.

עו”ד דותן לינדנברג, נוטריון ומגשר מוסמך, עוסק בדיני נזיקין- תאונות דרכים, תאונות עבודה,
רשלנות רפואית – 08-8652920