סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע שפגיעה בעבודה יכולה להיות אחת משתיים – תאונת עבודה או מחלת מקצוע. בנוגע לשאלה "מהי מחלת מקצוע?" החוק מספק מענה עם רשימה סגורה של מחלות שהוגדרו מראש. תורת המיקרוטראומה היא אפוא דרך שלישית נוספת שמקורה בפסיקת בתי המשפט ומטרתה לענות על מצבים בהם עובד סובל ממחלה בגלל עבודתו אך זו איננה מחלת מקצוע לפי החוק.

את העיקרון שעומד מאחורי המיקרוטראומה ניתן להבין כבר משמה של התורה – מיקרו (זעיר) וטראומה (נזק). מדובר במצבים שבהם תנאי העבודה גרמו לעובד אט אט לפתח מחלה מסוימת. תורת המיקרוטראומה משולה לטיפות מים זעירות אשר נוחתות על אותה הנקודה בסלע כך שלאורך זמן הן יוצרות בלייה.

כבר עכשיו חשוב להדגיש כי הזכות לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי כתוצאה מהכרה במחלה על פי תורת המיקרוטראומה היא איננה עניין של מה בכך. הנפגע צריך להוכיח שהמקור לנזקו היה צירוף רב של מקרים זעירים שכל אחד ואחד מהם הוא בעל אופי תאונתי אשר ניתן לאתרו במקום ובזמן. על הנפגע לשכנע את הביטוח הלאומי (ו/או את בית הדין לעבודה) כי מחלתו היא תוצאה של הצטברות אותם אין ספור מקרים זעירים. אם נחזור שוב לדימוי טיפות המים הרי שתאונה לפי תורת המיקרוטראומה היא לא בלייה כתוצאה מזרם מים שוטף על סלע אלא נקב שנוצר בשל מגע טיפות קטנות רבות.

בשורה של פסקי דין אשר עסקו בתורת המיקרוטראומה הותוו שלושה כללים מרכזיים ומצטברים על פיהם נבחנות תביעות אלה:
• קיימת תשתית עובדתית לגבי ביצוע תנועות חוזרות ונשנות.
• קיים קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי שנגרם לעובד לבין התנועות הללו.
• כל אחת מהתנועות החוזרות ונשנות הייתה פגיעה זעירה וביחד הן הצטברו לכדי ליקוי גופני.

הפסיקה קובעת שבחינת הקשר הסיבתי חייבת להיות על ידי מומחה רפואי והעניין יועבר למומחה רק לאחר שהנפגע צלח את האתגר הראשון והוא הוכחת התשתית העובדתית. ואכן, לא בכדי, הוכחת התשתית העובדתית היא מהנושאים המהותיים שבהם עוסקים הליכים משפטיים אלה. מדובר בסוגיה מורכבת ומסועפת כאשר כל מקרה נבחן לגופו. לעתים מקרים זהים (כמעט) לחלוטין מסתיימים אחרת לגמרי בשל אופן הצגתם או הנסיבות המאפיינות אותם. על מנת לעשות קצת סדר בדברים הנה כמה דגשים לגבי הוכחת התשתית העובדתית למיקרוטראומה:
• יש להוכיח שהעובד נדרש לבצע תנועות חוזרות ונשנות שגרמו לו לתאונות זעירות חוזרות.
• מספר הפעולות הוא בעל משקל רב שכן נזק מצטבר נגרם רק לאחר שגרה פוגענית ארוכה.
• התנועות לא חייבות להיות זהות לחלוטין אך הן צריכות להיות דומות במהותן.
• תביעה שמבוססת על תנועות מפוזרות, מגוונות ושונות עלולה שלא להתקבל.
• התנועות שבוצעו צריכות להיות על אזור מוגדר בגוף.
• אין צורך להוכיח תדירות פעולות קבועה אך יש להוכיח שהתנועות חזרו ונשנו בתכיפות במשך פרק זמן.
• פעולות חוזרות ונשנות לא חייבות להיעשות ללא הפסקה וברציפות.

מיקרוטראומה בתביעת אחות סיעודית – בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מכיר בפגיעת גב של עובדת סיעוד מכוח תורת המיקרוטראומה. נקבע כי הוכח שהעובדת נדרשה לאור אפיוני המחלקה הספציפית בה עבדה להרים ולהזיז חולים באופן קבוע ומדי יום.

מחלת טחורים ותביעת נהג משאית – בהסתמך על חוות דעתו המקצועית של מומחה רפואי נקבע כי יש להכיר בנהג משאית שסובל ממחלת טחורים כנפגע עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. בפסק הדין נקבע כי תנאי עבודתו של הנהג שבאו לידי ביטוי בנהיגת משאית אגב זעזועים חוזרים, תזונה לא מתאימה והתאפקות ממושכת הם אלה אשר גרמו למחלה.

מוסכניק הסובל מסרטן עור – בית הדין לעבודה מכיר בסרטן העור שהתגלה אצל עובד פחחות במוסך כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. בפסק הדין נכתב כי חשיפה ממושכת לקרינה במשך כארבעה עשורים (ולמרות הרכבת אמצעי מגן) היא מהסיבות שגרמו להתפתחות המחלה.