לידת פג כרוכה בסיכונים רבים. הן בשבועות האחרונים של ההיריון, הן במהלך הלידה עצמה והן לאחר מכן במסגרת הטיפול בפגיה. לדוגמה, על פי דו"ח שפורסם בנובמבר 2017 על ידי הפורום למען פגים בישראל (לה"ב), כ-25% מהפגים שנולדים בשבועות 24-28 יסבלו מזיהום או דימום מוחי בדרגה כזו או אחרת.

שלומו ובריאותו של הרך הנולד דורשים מהצוות הרפואי הקפדה על קלה כחמורה. מדובר אפוא באחריות כבדה כאשר כל טעות (ותהיה זו הקטנה ביותר) עלולה להתגלגל לכדי מדרון חלקלק. יתרה מזו, וכפי שנאמר לעיל, רשלנות בטיפול בפג יכולה להתבטא בנזקים רפואיים קשים ובלתי הפיכים. לעתים עד כדי מות היילוד.

חשוב לציין כי במערכת הבריאות הישראלית קיימים פרוטוקולים מפורטים העוסקים בטיפול שיש להעניק לפגים עם אשפוזם בפגייה. חריגות או סטיות מהפרוטוקולים הנ"ל עלולות לעלות כדי רשלנות רפואית כאשר קיים קשר סיבתי בין הסטייה/החריגה לבין הנזק.

לא אחת, בתיקים הנוגעים לרשלנות רפואית בהקשר של פגים, הנתבעים טוענים כי עומס רב מוטל על הפגיות בבתי החולים ויש להתייחס גם לשיקולים של תקציב וכוח אדם. עם זאת, חשוב להדגיש כי בתי המשפט בישראל אינם נוטים להקל ראש באחריותם של הצוותים הרפואיים בפגיות ובחדרי הלידה. ככל שיוכח שהצוות חרג בטיפול מהחובות המוטלות עליו לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, וככל שיוכח שהחריגה הנ"ל קשורה לנזקים שנגרמו ליילוד, ייתכן ובית המשפט יפסוק פיצויים בהתאם.