תביעות רשלנות רפואית
רשלנות רפואית עלולה ללא ספק לגרום לנזקים קשים, הן למטופל והן לבני משפחתו. ואכן, לא בכדי, מדי שנה מונחות לפתחן של הערכאות בישראל תביעות רבות שעוסקות ברשלנות רפואית.
תביעות רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות ומסובכות אשר שזורים בהם כחוט השני אלמנטים חופפים של משפט ורפואה (ולעתים אף סוגיות מוסריות וחברתיות). מדובר בהתמחות משפטית מיוחדת ויש בישראל משרדי עורכי דין שעוסקים באופן מיוחד וספציפי בתביעות רשלנות רפואית.
איך מוכיחים תביעות רשלנות רפואית?
המסגרת לתביעות הללו נמצאת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968, ובסעיפים 35 ו-36 לפקודה הקובעים את "עוולת הרשלנות". חובת הזהירות המוטלת על כתפיהם של הרופאים בישראל הינה חובה רחבה ומקיפה ביותר. אך על מנת להוכיח רשלנות רפואית המטופל צריך להוכיח לא רק את הטיפול הרפואי הרשלני אלא גם את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממנו. כלומר, גם רשלנות, גם נזק וגם קשר סיבתי בין השניים.
יש לציין כי רשלנות רפואית היא לא רק מצב של רשלנות במהלך טיפול (כמו רשלנות בניתוח, למשל). רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים נוספים שונים כמו רשלנות באבחון, אי מתן מידע מפורט למטופל (עיקרון ההסכמה מדעת), בחירה בטכניקת טיפול לקויה למרות אבחון נכון, נטילת סיכון מיותר בטיפול רפואי, אי הפניית מטופל לבדיקות או למומחים, פענוח לקוי של בדיקות או חוות דעת של מומחים, חריגה מנהלים ועוד.
תביעת רשלנות רפואית דורשת גם ייעוץ משפטי מקצועי וגם הסתייעות במומחים רפואיים. כל תביעה מסוג זה חייבת להיות מוגשת בצירוף חוות דעת רפואית המפרטת את ההיבטים הרפואיים שיושבים בבסיס הרשלנות הנטענת. עורכי דין המעניקים סיוע משפטי לנפגעי רשלנות רפואית מקיימים על כן שיתופי פעולה עם מומחים רפואיים בתחומים שונים.
לייעוץ אישי ללא התחייבות
חשוב להדגיש שלא כל טעות של רופא מעידה בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית לא עומדת למבחן כ"חוכמה שבדיעבד" אלא במסגרת "מבחן הרופא הסביר". קרי, ההתנהלות המצופה מהרופאים צריכה להיות בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת והידע הרפואי הקיים.
מצד שני, בתי המשפט קבעו לא אחת שרופאים חייבים להיות אקטיביים והחובה המוטלת עליהם מכוח החוק הינה לחתור ללא ליאות לספק את הטיפול הרפואי המקצועי, האיכותי והטוב ביותר.
אילו שלבים קיימים בהגשת כתב תביעה רשלנות רפואית?
כיצד מחליטים האם להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ההחלטה לגבי הגשה או אי הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית חייבת להיות לצד קבלת ייעוץ מקצועי מטעם עורך דין העוסק בתחום. עורך הדין ייבחן ביחד עם הלקוח ובצמוד למומחים רפואיים רלבנטיים את השאלות שיש לבדוק בטרם נקיטת הליכים משפטיים ואלו הן:
- האם המקרה המדובר מעיד על רשלנות רפואית – לא כל נזק שנגרם או טיפול שנכשל מעידים על רשלנות רפואית. בשלב ראשון צריך לבדוק היטב האם ההתנהלות של הרופאים במקרה המדובר אכן מהווה חריגה מהפרקטיקה המקובלת והאם ניתן לתמוך את הטענות הללו בראיות משפטיות ורפואיות מוצקות.
- מה הנזק שנגרם למטופל – השאלה הבאה היא שאלת הנזק. כאמור, תביעת רשלנות רפואית כוללת את הוכחת הרשלנות אך גם את הוכחת הנזק. יש לבדוק האם הנזק שנגרם אכן מצדיק נקיטה בהליכים משפטיים. במקרים מסוימים, גם רשלנות רפואית ברורה שהסבה נזק למטופל לא מצדיקה בהכרח פנייה לערכאות. חשוב בעניין זה לזכור כי הפיצויים שייפסקו יהיו בהתאם להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות ולא יותר מכך.
- האם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לרשלנות – השלב הבא בבחינת היתכנות התביעה הוא איתור הקשר הסיבתי שבין הנזק לרשלנות. כלומר, האם הנזק שהמטופל סובל ממנו הוא אכן תוצאה של הרשלנות הרפואית והאם הראיות הרלבנטיות יכולות להביא להוכחת קיומו של קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי).
- האם יש כדאיות כלכלית להגשת התביעה – רגע לפני שמחליטים לצאת לדרך, ואפילו אם ברור שקיים נזק ממשי שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, יש לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של התביעה. הליכים משפטיים הנוגעים לרשלנות רפואית דורשים לא רק עלויות שונות (כמו אגרות, שכר טרחה או תשלום למומחים) אלא גם זמן, משאבים ואנרגיות. עורך דין מקצועי ידע לייעץ ללקוח לגבי הסיכויים של התביעה וההיתכנות הכלכלית שלה כמיטב הבנתו והיכרותו עם התחום.
סרטוני הסבר על תביעות ופיצויים בגין רשלנות רפואית
צור קשר להערכת סיכויי ההצלחה ותיאום פגישת ייעוץ.