תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

החוק בישראל קובע שכל תאונת דרכים שאירעה לעובד בדרך מהעבודה או לעבודה היא תאונת עבודה. הדברים נכונים כמובן גם לגבי הולכי רגל ולמעשה לכל אירוע שקרה בדרך לעבודה או ממנה ושנכנס להגדרת המושג "תאונת דרכים". מושג המעוגן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (הפלת"ד).

כבר עכשיו יש להדגיש שעל מנת שתאונת דרכים תהיה מוגדרת גם כתאונת עבודה על האירוע להתרחש במסלול הישיר מהבית לעבודה או להפך. כלומר, אם העובד היה אמור להתחיל את המשמרת בשעה 9:00 והתאונה אירעה לו בדרך לחבר ב-7:00 בבוקר הרי שלא מדובר במסלול הישיר לעבודה ועסקינן בתאונת דרכים "רגילה". מנגד, הלכה פסוקה היא שסטיות קלות אינן מנתקות את הקשר שבין התאונה לעבודה. סטיות כמו למשל פיזור ילדים במוסדות חינוך, עצירה לרכישת מוצר כלשהו במכולת, מילוי דלק, התחמקות מפקקים וכדומה.

שני גורמים יכולים להימצא חייבים בפיצויים לנפגעים בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. מצד אחד המוסד לביטוח לאומי שאחראי לפצות עובדים בגין תאונת עבודה ומצד שני חברת הביטוח הרלבנטית שביטחה את הרכב בביטוח חובה במועד האירוע.

שימו לב, לא מדובר ב"כפל פיצוי". העובד צריך לפנות לביטוח לאומי וכל סכום שייפסק לטובתו בתביעה נגד חברת הביטוח יקוזז מהסכום שהיה אמור להיות מושלם מהביטוח הלאומי. לעתים עד כדי שהסכומים נבלעים זה בזה. עם זאת, החוק קובע תמריץ חשוב שרלבנטי למקרים בהם חברת הביטוח איננה מבטחת ישירות את המעסיק (למשל, תאונת דרכים בדרך לעבודה שלא ברכב של המעביד). היות שהמוסד לביטוח לאומי רשאי להגיש כנגד חברת הביטוח תביעת שיפוי להחזרת הסכומים ששולמו לנפגע, אם התובע יודיע לביטוח לאומי על כוונתו לתבוע בעתיד את חברת הביטוח הוא יהיה זכאי לקבל בהליך בבית המשפט 25% מהסכום שייפסק לטובתו ללא קיזוז בגין תשלומים שהועברו או יועברו על ידי ביטוח לאומי. כלומר, מדובר על הזדמנות לזכות בפיצוי בשיעור של עד 125%.

באופן עקרוני יש להתחיל הליך לקבלת פיצויים מול המוסד לביטוח לאומי. מבלי להיכנס לעובי הקורה בהתנהלות מול המל"ל הנפגע זכאי במקרים אלה לשני סוגים מרכזיים של גמלאות. דמי פגיעה בעבור הימים שבהם נאלץ לשבת בביתו בשל פגיעתו וגמלת נכות (זמנית או קבועה) עבור שיעורי הנכות שנקבעו לו. אם הפגיעה שנגרמה בעקבות תאונת הדרכים היא חמורה, ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח להשלמת הפיצויים בגין הפסדים אפשריים בעתיד, הוצאות, כאב וסבל ועוד.

המתח שבין המוסד לביטוח לאומי לחברת הביטוח הוא מורכב מבחינה משפטית ויש לבחון היטב את ההתנהלות הנכונה ביחד עם עורך דין מקצועי המתמחה בתחום. לדוגמה, תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה חייבת להיות מוגשת בתוך כשנה ממועד האירוע. כמו כן, דרגת הנכות נקבעת במוסד לביטוח לאומי על ידי וועדה רפואית ומחייבת את בית המשפט בתביעה נגד חברת הביטוח. אם הנפגע יפעל קודם לכן בהליך אזרחי מכוח חוק הפלת"ד אזי הוא עלול להיות מחויב בשכר טרחתו של המומחה הרפואי (חיוב שבתאונות דרכים רגילות מושת לרוב על חברת הביטוח). 

בדומה לכל תאונת דרכים עם נפגעים חשוב מיד לאחר התאונה לפנות לקבלת טיפול ולהדגיש שהנזק שנגרם הוא כתוצאה מתאונת דרכים בדרך לעבודה/מהעבודה. המסמכים הרפואיים הללו יכולים לשמש כראיות להוכחת העובדה שהתאונה הייתה קשורה לעבודה. בנוסף יש ליידע את המעביד לגבי המקרה ולבקש טופס הפניה לטיפול רפואי (ב.ל 250). המעביד צריך גם לחתום על טופס התביעה אשר מוגש לביטוח לאומי להכרה בתאונת הדרכים כתאונת עבודה.

במידה שהמוסד לביטוח לאומי מצא לנכון להכיר באירוע כתאונת עבודה ומשלם לעובד את דמי הפגיעה מגיע השלב הבא והוא הגשת תביעת הנכות. תביעה אשר כרוכה בעמידה מול וועדות רפואיות לקביעת דרגת הנכות הרלבנטית. ככל שהנכות היא מתחת ל-19% הפיצויים ישולמו ב"מכה אחת" בסכום חד-פעמי. אם הנכות תקבע לדרגה של למעלה מ-20% הפיצויים ישולמו כקצבה חודשית.

על פי רוב, ההליך מול חברת הביטוח מתחיל לאחר שההליך מול הביטוח הלאומי מסתיים. זאת מכיוון שכפי שאמרנו קודם לכן הסכומים מתקזזים ביניהם ויש לדעת מה הביטוח הלאומי מוכן לשלם.

לסיכום נדגיש פעם נוספת שתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה דורשות בחינה מעמיקה של הדרך למיצוי זכויות הנפגע. מומלץ להיוועץ בעורך דין תאונות דרכים מקצועי כבר מהרגע הראשון של התאונה ובפרט לפני כל התנהלות מול הביטוח הלאומי או חברת הביטוח. הצעדים הראשונים של הלקוח מול גורמים אלה יכולים להשפיע רבות על התיק לכאן או לכאן.