תביעות בגין רשלנות רפואית – המדובר במקרים שבהם כתוצאה מכך שלא ניתן טיפול נגרם לחולה נזק או מקרים אחרים בהם דווקא הטיפול שניתן הוא שגרם נזק לחולה.
מקרה של תובע אשר חלה בסרטן בבלוטת התריס אך במשך תקופה של שנתיים, למרות שהגידול אובחן, לא הופנה מיידית לניתוח שיכול היה למנוע הנזק שנגרם לו או לכל הפחות להפחיתו משמעותית.
מקרה נוסף הוא של תינוק שנולד עם נכות גבוהה במיוחד, כיוון שלא נעשו בדיקות מתאימות לאם לפני הלידה לאבחון נכות זו.
במקרה זה הבסיס לתביעה מהווה חוות דעת של שני רופאים מומחים, האחד בתחום רפואת הנשים והשני בתחום הגנטיקה.
רופאים אילו לא רק שצריכים לתת חוו"ד אלא גם צריכים, במקרים רבים, לעמוד בפני בית המשפט ולהצליח לשכנע כי אכן חוו"ד שנתנו יכולה לשמש בסיס להכרעה בתיק.
בחלק מהתיקים התובע כלל לא נדרש להתייצב בבית המשפט, שכן הצדדים מגיעים לכלל פשרה ולעיתים אף בסכומים גבוהים.
ישנם תיקים אשר מגיעים לבסוף להכרעה בפסק דין בבית המשפט המחוזי או, לאחר ערעור, בבית המשפט העליון.
פסק הדין של בית המשפט העליון יכול לשמש הלכה שמחייבת בתי משפט מערכאה נמוכה יותר ויכול לאלץ רופאים אחרים לנקוט במשנה זהירות, מה שיפחית מקרי הרשלנות.
באותם מקרים המטרה שמושגת היא כפולה, מחד פיצוי לתובע שניזוק ומאידך מניעה אפשרית של נזק דומה לאחרים.
