רשלנות רפואית – תביעות בתחום הקרדיולוגיה

מחלות לב וכלי דם הן גורם מוות עיקרי בישראל האחראי לרבע ממקרי הפטירה בכל שנה (שני רק לסרטן). מנתונים אלו אפשר להבין בנקל כיצד תביעות בגין רשלנות רפואית בקרדיולוגיה אינן בהכרח מחזה נדיר. אמנם לא כל סיבוך במחלת דם או מחלת לב מצביע מיד על רשלנות או מחדל רפואי, אך ישנם מקרים רבים בהם ניתן היה להימנע מתוצאות הרסניות וסופניות. בפרט כאשר טיפול לקוי במחלת לב ואבחון מאוחר של מצוקה רפואית לבבית הוא בעל משקל אדיר לגבי שיעורי ההחלמה הצפויים. קרדיולוגיה היא ענף רחב מאוד ורשלנות רפואית בה לא מהווה מקשה אחת. בנוסף, הרשלנות איננה מתרחשת דווקא אצל קרדיולוג אלא לעתים מול רופא מענף אחר כמו רופא בחדר מיון, רופא משפחה וכדומה. על מנת לעשות מעט סדר בדברים, אלו הנקודות העיקריות שיש לשים לב אליהן בכל הנוגע לרשלנות רפואית במחלות לב.

רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. כל מקרה הוא ייחודי והנה מספר דוגמאות לעילות שיכולות להצדיק הגשת תביעה נזיקית:
• כשלים הנובעים מגבייה רשלנית של האנמנזה הרפואית בנוגע למצבו הקליני והפיזי של המטופל (לרבות תחקור בנוגע לרקע משפחתי בתחום הקרדיולוגיה).
• רשלנות במתן חוות דעת בנוגע לתלונות המטופל בקונוטציה ישירה למצבו הרפואי הכללי והכרעות מוטעות שגרמו לטיפול שגוי.
• עיכוב בהושטת טיפול מתאים לחולה. לדוגמה, אי הפנייה מידית למיון או לבית חולים בשל סימפטומים חשודים העלולים להצביע על מצוקה לבבית.
• פענוח מוטעה או אי התייחסות נכונה לתוצאות בדיקות לב כמו א.ק.ג, אקו לב, בדיקות דם, מיפוי לב, צנתור אבחנתי ועוד.
• רשלנות במעקב לאחר הליך רפואי כמו צנתור או ניתוח. התעלמות מהחרפה או התדרדרות במצב הרפואי, אי ביצוע בדיקות אשר נוגעות למצב, אי מעקב אחר התפתחות זיהום מסוכן וכדומה.
• אי שיוכו של הפציינט לקבוצות הנמצאות בסיכון, בקונוטציה של תלונותיו.
• רשלנות בצנתורים או ניתוחי לב.
• אי קבלת הסכמה מדעת לפרוצדורות רפואיות או קבלת הסכמה מדעת אשר לא עומדת בתנאים שהותוו לכך בחוק ובפסיקה.
• עיכוב בהפניית המטופל לקרדיולוג מומחה או לבדיקות לב נדרשות.

הוכחת רשלנות רפואית במחלות לב מבוססת על עוולת הרשלנות המוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, התשכ"ח-1968. בכדי לזכות בתביעה מסוג זה יש להוכיח את הנזק שנגרם לחולה ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הרשלנות הנטענת. ההוכחה מתבססת על חוות דעת רפואית שיש לצרף לכתב התביעה ואשר נערכה על ידי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. ככל שהתביעה נוגעת להתמחות ספציפית בתוך עולם הקרדיולוגיה, מומלץ ורצוי להשיג חוות דעת רפואית של מומחה ספציפי.

לא אחת, כשאנחנו מדברים על רשלנות רפואית בקרדיולוגיה, אנחנו מדברים על רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב. בשפה מקצועית, רשלנות בטיפול באוטם שריר הלב. פעמים רבות מדובר על טענות בדבר אבחון מאוחר של מצוקת מטופל כאוטם שריר הלב וכתוצאה מכך עיכוב במתן טיפול מהיר וממוקד. מכיוון שהתקף לב שלא טופל כראוי עלול להסב נזקים חמורים למטופל, ואף להביא למותו, רשלנות במקרים אלה הינה קריטית. החובה לאבחן את התקף הלב חלה כמובן לא רק על הקרדיולוג אלא על כל הרופאים בשרשרת הטיפול כגון רופאי משפחה, רופאי חדר מיון וכדומה.
רק לאחרונה (יולי 2016) פורסם דבר הסכם גישור שהושג בנוגע לתשלום פיצויים בסך למעלה מ-8 מיליון שקלים בגין פענוח שגוי של בדיקת א.ק.ג, שבועיים לפני שאדם התמוטט בעבודתו בגין אוטם שריר הלב (ומעמדה של מנהל בית מלון התדרדר לחוסר הכרה ומצב סיעודי מוחלט).