רשלנות רפואית שיניים
רפואת השיניים בישראל היא תחום מיוחד במינו שכן בניגוד לתחומי רפואה אחרים זהו ענף שלא כלול תחת סל שירותי הבריאות הניתנים דרך קופות החולים (למעט ילדים עד גיל 5 הנהנים מביטוח טיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות).
מרבית טיפולי השיניים בישראל מתקיימים אפוא במסגרת המגזר הפרטי (כולל כמובן גם ביטוחי השיניים המשלימים המסופקים על ידי קופות החולים).
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות מלאו את הטופס
מקרים בהם קיים בסיס לרשלנות רפואית שיניים
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים מבוססת כמו כל תביעת רשלנות רפואית על עוולת הרשלנות.
עוולה המצויה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968.
ניסיון החיים מלמד כי רשלנות בטיפולי שיניים יכולה לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים כגון:
- אבחון לקוי של מצב השיניים וכפועל יוצא מכך מתן טיפול מיותר או אי ביצוע טיפול דרוש.
- קבלת החלטה שגויה לגבי הטיפול הרלבנטי וגרימת נזק למטופל (למשל, עקירה במקום טיפול שורש).
- רשלנות רפואית בטיפולי שיניים משמרים (כמו סתימות, ניקוי אבן, טיפולי שורש)
- רשלנות רפואית בטיפולי שיניים כירורגיים.
- רשלנות בטיפולי אורתודנטיה וטיפולי שיניים אסתטיים למיניהם.
- רשלנות בביצוע השתלות שיניים והשתלת שתלים דנטליים.
- ביצוע טיפולי שיניים שלא על ידי מומחה כאשר הדבר נדרש.
- אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע טיפול ו/או אי הצגת מלוא ההיבטים השונים של הבעיה והטיפולים הרלבנטיים לפתרונה.
- פענוח לקוי של צילומי רנטגן במסגרת בדיקה קלינית לטיפול שיניים.
- ביצוע טיפולי שיניים ללא קביעה מסודרת של תוכנית טיפול מקצועית.
היבטים מיוחדים לגבי רשלנות בטיפולי שיניים
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים יכולה לגרום לסבל רב. שיניים שנעקרו לחינם לא יצמחו שוב, בעיות שיניים שלא זוהו במועד עלולות להחמיר, ומעל הכל השיניים ממוקמות במרכז הפנים ונזקים בהן עלולים לגרום למצוקות נפשיות ולפגיעה בביטחון העצמי.
בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים יש לבדוק היטב את טיב הטיפול שניתן (או לא ניתן) ואת הנסיבות שהביאו את הרופא לקבל החלטתו ולפעול לפיה. יש להשיג את צילומי הרנטגן הרלבנטיים, את התוצאות של הבדיקות הקליניות אשר הובילו למתן הטיפול וכמובן שאת הרשומה הרפואית של הטיפול עצמו. את הראיות שהושגו צריך להביא בפני עורך דין ורופא שיניים מומחה אשר יבדקו אותן לעומק ויעריכו האם מדובר ברשלנות המצדיקה עילת תביעה.
שימו לב, פעמים רבות התביעות הללו כוללות גם התייחסות להתנהלות הרופא והמרפאה בשלבים שלפני מתן הטיפול. כלומר, האם המטופל קיבל הסבר מפורט על מצבן הקליני של השיניים, האם הוסברו לו מלוא אפשרויות הטיפול הרלבנטיות, האם ניתנה לו האפשרות לקבל בחירה מושכלת לגבי הטיפול, האם הוא הבין את השלכות הטיפול וסיכוניו וכו'. דהיינו, האם ניתנה הסכמה מדעת לטיפול כנדרש.
עילה לתביעה
חשוב להבחין גם בין טיפולי שיניים שנקבעו לצרכים רפואיים גרידא לבין טיפולים שמטרתם הייתה אסתטית (כמו לדוגמה הלבנת שיניים או יישור שיניים שלא לצרכים רפואיים).
ככל שהטיפול שניתן למטופל היה טיפול אלקטיבי וללא עילה רפואית מחויבת המציאות, היקף האחריות של הרופא לגבי קבלת הסכמה מדעת גדל בהתאמה.
צור קשר להערכת סיכויי ההצלחה ותיאום פגישת ייעוץ.