גילוי מאוחר של גידול סרטני, אבחון תסמינים חשודים לסרטן כמחלה אחרת, מתן טיפול כימותרפי רשלני, רשלנות בניתוח להסרת גידול ממאיר, אי הפניה לרופא מומחה, אובדן סיכויי החלמה ועוד. תביעות בגין רשלנות רפואית במחלת הסרטן הן מהנפוצות בתחום הנזיקין בישראל. רשלנות רפואית במחלת הסרטן באה לידי ביטוי לרוב בשלבים הראשונים של המחלה. כלומר, בשלב האבחון. היות שמועד גילוי הסרטן הוא בעל משקל רב לגבי סיכויי ההחלמה של החולה, אם הרופאים לא משכילים לאפיין את התסמינים בזמן אזי ייתכן ומדובר ברשלנות. במקביל חשוב לדעת כי רשלנות רפואית בגין מחלת הסרטן יכולה להתבסס גם על טיפולים שניתנו לאחר האבחון. למשל, רשלנות בניתוח להסרת גידול, רשלנות במתן טיפולים כימותרפיים, רשלנות בבחירת טכניקת טיפול, אי מעקב אחר ביצוע טיפולים/בדיקות על ידי החולה וכדומה.
כיצד נבחנת רשלנות רפואית בסרטן?
כאשר מונחת לפתחו של בית המשפט תביעה בגין רשלנות באבחון סרטן זוהי סוגיה שמשלבת משפט ורפואה. בית המשפט מבקש להתחקות (בעזרת חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים) אחר המועד המוקדם ביותר שהיה ניתן לאבחן את המחלה במקרה הספציפי. בנוסף התובע צריך להוכיח כי אבחון מוקדם של המחלה היה יכול להשפיע על סיכויי החלמתו ו/או הטיפול שניתן לו. ככל שהתביעה עומדת בנטל זה ייתכן בהחלט שייפסקו לטובת החולה (ובני משפחתו) פיצויים.בתי המשפט גיבשו במרוצת השנים הלכות שונות לבחינת טענות ותביעות בדבר רשלנות רפואית בסרטן. יודגש כבר עכשיו כי לא כל אבחון מאוחר של מחלת הסרטן מעיד בהכרח על רשלנות רפואית, וגם רשלנות באבחון לא מובילה מיידית לפסיקת פיצויים. תביעות רשלנות רפואית בסרטן הן תביעות רשלנות לכל דבר. הן דורשות את הוכחת התגבשותה של עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. כלומר, קיומה של רשלנות רפואית, קיומו של נזק וקשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) ביניהם. בתביעת רשלנות בגילוי סרטן בית המשפט מתמקד בתלונותיו של המטופל כפי שהן עולות מהרשומות הרפואיות. בחינה זו מבוצעת בהתחשב בפרקטיקה הרפואית המקובלת ולא כ"חוכמה שבדיעבד". בצד הנתבע הרופאים צריכים להוכיח שהם התייחסו ברצינות ובמקצועיות לתלונות המטופל ופעלו כמצופה מהם לפי "מבחן הרופא הסביר". מבחן שגובש בפסיקת בתי המשפט ואשר רלבנטי לכל תביעה בנושא רשלנות רפואית. לא אחת, תביעות בגין רשלנות רפואית בסרטן מוגשות כנגד מספר רופאים מטפלים. לעתים קרובות הן מופנות אפילו נגד רופא המשפחה שהיה הסמכות המקצועית הראשונה ששמעה את תלונות המטופל. בתי המשפט מתייחסים לאלמנטים נוספים כמו הבדיקות שהמטופל נדרש לבצע, פענוח תוצאות בדיקות אלה, מספר הפניות של המטופל לגבי התסמינים ה"חשודים", היסטוריה רפואית של המטופל, הפנייה לרופאים מומחים במידת הצורך ועוד.
פיצויים בגין רשלנות במחלת הסרטן
הפיצויים אשר נפסקים בתביעות בגין רשלנות רפואית במחלת הסרטן מבוססים על ראשי נזק שונים שיש להוכיח בנפרד מהוכחת הרשלנות עצמה. היות שמחלת הסרטן עלולה לגרום לתוצאות קשות, ובמקרים רבים אף למות המטופל, הפיצויים שנפסקים בתביעות אלה יכולים להיות גבוהים ומשמעותיים. ישנם לא מעט מקרים בהם התובע מצליח להוכיח רשלנות רפואית אך הרופאים מוכיחים מנגד שגם אם המחלה הייתה מאובחנת כנטען ההחלמה לא הייתה ברורה מאליה. סיטואציות אלה מביאות לפסיקת פיצויים ביחס לסיכויי ההחלמה (דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה). לדוגמה, אם סיכויי ההחלמה של המטופל במועד המוקדם ביותר לגילוי הסרטן עמדו על 30%, יש לפסוק לאחרון פיצויים בשיעור 30% מסך הנזק שיוכח. יודגש כי לאחרונה בית המשפט העליון קיבל פסק דין תקדימי בעניין וקבע כי כאשר סיכויי ההחלמה עמדו על יותר מ-50% יש לפסוק פיצויי מלא ולא יחסי (פסק דין שניתן בדצמבר 2015).
