רשלנות רפואית בבדיקות היריון

בדיקת דופק עובר, בדיקת סיסי שיליה, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, דיקור מי שפיר, סקירת מערכות מוקדמת/מאוחרת/מורחבת, העמסת סוכר, אקו לב עובר והרשימה נמשכת.

ישראל הפכה זה מכבר לאחת המעצמות העולמיות בבדיקות היריון. מחקר שנערך בנושא ופורסם באמצעי התקשורת מראה כי נשים ישראליות עוברות בממוצע כ-12 בדיקות במהלך ההריון. כמעט פי שניים יותר מכל יולדת במדינה מערבית. חלק ניכר מהבדיקות כלולות בסל הבריאות, מרביתן ניתנות במסגרת קופות החולים, ויש אשר נעשות לפי בחירתה של האישה ו/או הפניות רפואיות רלבנטיות.

מה יש לבחון לגבי רשלנות בבדיקות הריון?

מטרתן המרכזית של בדיקות ההריון הינה לנטר סוגיות שעלולות להצביע על מומים, עיכוב התפתחותי, בעיות רפואיות, תסמונות גנטיות ועוד. כאשר הבדיקות אינן מבוצעות כנדרש ו/או לא מפוענחות כראוי, התוצאה עלולה להיות הרת גורל. תביעות העוסקות ברשלנות רפואיות

בהריון נוגעות בנושאים כגון:

אי ביצוע בדיקות הריון רלבנטיות.
פענוח שגוי של תוצאות בדיקות.
אי הפניה לבדיקות הריון חרף "נורות אזהרה".
אי הפניה לבדיקות הריון למרות השתייכות לקבוצת סיכון.
אי מתן הסבר לגבי משמעותן של בדיקות מסוימות.
בחירה שגויה בטכניקת לידה בעקבות מעקב הריון רשלני.
אי ביצוע מעקב אחר קיום בדיקות הריון על ידי האישה.
ביצוע רשלני של בדיקות הריון תוך גרימת נזק לעובר או לאישה.

לצערנו, רשלנות רפואית בבדיקות הריון איננה נדירה. הנה, לדוגמה, בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לאחרונה פיצויים בסך למעלה מ-8 מיליון שקלים (ת"א 29349-12-12), בעקבות מעקב היריון רשלני שהתבטא באי הפניית אישה לייעוץ גנטי בשבוע ה-33 להריון (וכפועל יוצא מכך לבדיקת דם טבורי או דיקור מי שפיר).

זאת, למרות האטה חמורה בקצב גדילת העובר. דוגמה נוספת מהזמן האחרון אפשר למצוא בתיק שנדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, ובו רשלנות רפואית בבדיקות הריון הביאה לפסיקת פיצויים בסך כ-4 מיליון שקלים (ת"א 3574-03-10).

רשלנות רפואית בבדיקות הריון – המשמעות של הבדיקות הרשלניות

הליכים משפטיים הנוגעים לרשלנות רפואית בבדיקות הריון עוסקים בתוצאה שהייתה יכולה להימנע. קרי, האם ניתן להוכיח שההורים היו מפסיקים את ההריון בעקבות הממצאים הרפואיים שהיו אמורים להיות מאובחנים.

זאת, תוך התייחסות למגוון שיקולים כגון המועד שבו היה ניתן לגלות את המומים או הפגמים הרפואיים, אופיים של ההורים (האם סביר להניח שהם היו מעדיפים לפנות להפלה יזומה), הפרקטיקה הרפואית המקובלת, עמדתה הצפויה של הוועדה להפסקת הריון ועוד.

במקרים מסוימים, בדיקות הריון אינן מחייבות הפלה אלא דורשות ביצוע בדיקות נוספות ו/או משפיעות על בחירת טכניקת הלידה. למשל, אי הגדרת הריון בסיכון ועל כן אי הכנסת האישה למשטר של "שמירת הריון", אי ביצוע לידה בהליך קיסרי למרות תוצאות שהיו צריכות לחייב את שקילת הנושא וכדומה.

למידע מקצועי בנושא רשלנות רפואית בהריון לחצו כאן

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בבדיקות הריון?

הוכחת תביעות בגין רשלנות רפואית בבדיקות הריון מבוססת כמובן על עוולת הרשלנות המצויה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968. יש להוכיח מהי הרשלנות הרפואית בהקשר של הבדיקות שבוצעו או לא בוצעו, והאם קיים קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין התנהלותם של הצוותים הרפואיים לבין הנזק שנגרם. בכדי לעמוד בנטל הנ"ל, הרובץ לפתחם של התובעים, יש להיעזר במומחים רפואיים ובעורכי דין העוסקים בנושא.

בשלב ראשון, צריך להשיג את כל הרשומות הרפואיות הרלבנטיות אשר נוגעות למעקב ההריון הספציפי. בשלב שני, המסמכים הרפואיים מועברים לבדיקה מקצועית על ידי עורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית ועל ידי מומחים בתחום הגניקולוגיה. לעתים קיים אף צורך במומחים ספציפיים לנושאים הקשורים בבדיקות נשוא התביעה.

כעת, התיק מתבסס על התוצאה שנגרמה. קרי, האם היה ניתן להפסיק את ההריון, האם ההורים היו בוחרים בהפלה יזומה, האם וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת את ההליך, מהו המועד המוקדם ביותר שבו היה צריך לאבחן את הנזק בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת וכו'.

פיצויים בגין רשלנות בבדיקות הריון

סכומי הפיצויים הנפסקים בתיקי רשלנות רפואית בהריון יכולים להיות כאמור גבוהים במיוחד. זאת משום שנזקים רפואיים הנגרמים לעובר ברחם עלולים להיות חשוכי מרפא. במקרים טראגיים מדובר על נכויות קשות שילוו את הילד לכל אורך חייו וישפיעו גם על הוריו ובני משפחתו.

סכומי הפיצויים נפסקים על פי ראשי נזק כגון הפסד השתכרות לעתיד, קיצור תוחלת חיים, הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות, עזרה צד ג', כאב וסבל ועוד. לא אחת, תיקים מסוג זה נסגרים בפיצויים בסך מיליוני שקלים.