סוכרת סוג 1 כתאונת עבודה
סוכרת סוג 2 הינה מחלה חשוכת מרפא המשפיעה על מערכות רבות וחיוניות בגוף החולה לכל אורך חייו ועלולה לגרום לנזקים רבים. על פי נתונים רשמיים של משרד הבריאות, מדובר על כ-500,000 חולי סוכרת מסוג 2 המקבלים טיפול בקופות החולים השונות וכן על כ-200,000 אזרחים שחולים במחלה ואינם מודעים לה.

עם השנים השתנתה התפיסה לפיה סוכרת מסוג 2 לא יכולה להיגרם בעקבות אירוע בעבודה. נהפוך הוא, הולכת וגוברת ההכרה בקרב הקהילה הרפואית והמשפטית כי אירוע חריג בחייו של אדם, לרבות במהלך עבודתו, עלול להיות הגורם לסוכרת, או לכל הפחות להקדים את התפרצותה.
לדוגמה, בפסק דין אשר ניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (ב"ל 25245-04-13) נקבע כי מנהל אגף ייצור במפעלי ים המלח, אשר התמודד עם סופה לא שגרתית שגרמה לשיטפונות והסבה נזקים כבדים לאזורים שהוא היה מופקד להכינם, יוכר כנפגע עבודה בגלל סוכרת שהתפרצה אצלו לאחר ביקורת חריפה שהוטחה בו מצד המעסיק. במקרה אחר שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוכר לחץ נפשי כתוצאה מפיטורין כטריגר שגרם לפרוץ מחלת הסוכרת (ב"ל 6811-04-13). שני המקרים הללו הם כמובן רק מעט אשר מחזיק את המרובה.
סוכרת סוג 2
סוכרת סוג 2 מתבטאת ברמות גבוהות יותר מהנורמה של סוכר בדם. כ-90% מחולי הסוכרת בישראל מסווגים כחולי סוכרת מסוג 2 והם מהווים כ-7% מכלל האזרחים במדינה. הנזק המשמעותי מהמחלה בא לידי ביטוי בעיקר בכלי הדם הקטנים (כליות, עיניים ועצבים) ובכלי הדם הגדולים (מוח, לב, רגליים).

לכאורה, המחלה מתגלה ביום בהיר אחד. אולם, בפועל זהו תהליך בהתהוות הנמשך שנים רבות. במהלכו עובר האדם הבריא, שיחלה במחלה בעתיד, שלב של סוכרת "סמויה" או "טרום סוכרת". זהו שלב בו רמות הגלוקוז גבוליות ואינן נמוכות בהרבה מהרף העליון של הנורמה. בז'רגון הרפואי מדובר בשלב אשר קרוי "הפרעה ברמת הגלוקוז בצום" או "הפרעה בסבילות גלוקוז". לפי המחקרים, כשליש מהסובלים ממצב רפואי זה יהיו סוכרתיים בתוך כ-10 שנים.
גורמים עיקריים לסוכרת מסוג 2
- גנטיקה – אצל חלקים באוכלוסייה ישנה נטייה גנטית לחלות בסוכר.
- אורח חיים – הרופאים והחוקרים הינם תמימי דעים לכך ששמירה על משקל והקפדה על פעילות ספורטיבית יכולים למנוע את התפתחות המחלה. מנגד, חוסר בפעילות גופנית ועליה במשקל מעלים את הסיכויים לחלות.
- עקה ("סטרס") נפשית או גופנית – לחץ או מתח נפשי יכולים לגרום להתפרצותה של מחלת הסוכרת. על פי רוב, אירוע מלחיץ מסוג זה גורם להתפרצותה של סוכרת אשר "דגרה" בגופו של האדם תקופה ממושכת.
ההסבר הרפואי לקשר שבין לחץ (בעבודה) וסוכרת סוג 2
כדי להבין האם ניתן לקשור בין תאונת עבודה לסוכרת יוסבר התהליך שמתרחש בגוף בזמן מתח קיצוני (סטרס). במהלך השגרה, הורמון האינסולין אחראי על הורדת רמת הגלוקוז בדם, בעוד שהורמוני סטרס מעלים אותה (אדרנלין, קורטיזול ועוד). האחרונים מופרשים באופן טבעי בעת ירידת סוכר וגם כהכנה למצב סטרסנטי. בעת עקה, מופרשים הורמוני סטרס באופן ניכר ומהיר ופעולתם, כאמור, נוגדת את פעולת וויסות הגלוקוז של האינסולין. כתוצאה מכך נחלש תפקוד האינסולין ובהתאם עולות רמות הגלוקוז בדם.
אם האדם בריא, הגוף יתחיל להפריש אינסולין באופן מיידי בכמות מספקת ובמהירות, ומכאן שרמת הסוכר בדם לא תעלה. אצל אדם הסובל מ"טרום סוכרת" ייווצרו עודפי גלוקוז. העלייה הזמנית ברמות הגלוקוז עלולה להביא לפגיעה ביכולת של הגוף להפריש ולייצר אינסולין, דבר שעלול להביא לסוכרת.
סוכרת כתאונת עבודה
להכרה בסוכרת כתאונת עבודה יכולה להיות משמעות כספית גדולה. שיעור גמלת נכות מעבודה קשור באופן ישיר לשכר המבוטח בעת הפגיעה. בהתאם, חולה סוכרת יכול להיות זכאי לגמלה לאורך כל חייו ובסכומים גבוהים. סיבוכים של המחלה יכולים להתבטא בהעלאה של אחוזי הנכות, לרוב לצמיתות, ולעתים אף להביא לאובדן מלא של כושר ההשתכרות. במקרה מצער בו אדם נפטר כתוצאה ממחלת סוכרת שהוכרה כתאונת עבודה, ייתכן ובני משפחתו יהיו זכאים לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
הכרה בסוכרת כתאונת עבודה איננה עניין של מה בכך. נטל ההוכחה אודות הקשר שבין המחלה לעבודה מונח על כתפיו (הצרות) של העובד שנדרש לעבור משוכות משפטיות ורפואיות מורכבות. בקליפת אגוז עליו להוכיח בפני פקיד התביעות את קיומו של אירוע חריג בעבודה אשר היה מלווה במתח קשה ו/או במאמץ פיסי בלתי רגיל.
גורלה של התביעה טמון בנסיבות המיוחדות אשר אפיינו את האירוע וכן באופן הגדרתו והצגתו בפני פקיד התביעות. מבחינה זו יש לשים לב לכמה שאלות מנחות:
- האם האירוע המדובר היה אירוע יחיד?
- האם מדובר ב"סדרה של אירועים"?
- האם המתח שליווה את האירוע היה רגעי או מתמשך?
- מתי התפרצה מחלת הסוכרת ומהי שאלת סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה למחלה?
- האם האירוע היה אכן חריג באופן מיוחד?
- האם המבוטח מחזיק בידיו ראיות אשר יש בהן כדי לצקת תוכן בטענותיו?
- האם קיימים פסקי דין שניתן להתבסס עליהם ואשר עסקו באירועים בעלי אופי דומה?
שימו לב כי כל שגיאה, ותהיה זו גם השגיאה הקלה ביותר, עלולה לגרום לאי הכרה בסוכרתי כנפגע עבודה. את התביעה מומלץ אפוא לנסח ביחד עם עורכי דין אשר בקיאים בנושא ואשר מכירים היטב את המטריה המשפטית והרפואית בתחום.
מן המפורסמות הן שהמוסד לביטוח הלאומי לא מקבל בנקל תביעות הנוגעות לקשר שבין סוכרת מסוג 2 לפגיעה בעבודה. אולם ככל שהתביעה נדחית על ידי המוסד לביטוח לאומי, ניתן לפנות בעניין לבית הדין לעבודה.