חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית

חרף ההוראה המפורשות בתקנה 127 לתסד"א, בית המשפט רשאי לתת לתובע פטור מהחובה לצרף חוות דעת רפואית מטעמים מיוחדים (שיירשמו). במקרים אלה התובע צריך להגיש בקשה לבית המשפט ולעמוד במבחן בן שלושה שלבים:
1. להוכיח שמתקיימים טעמים מיוחדים אשר מצדיקים פטור מהגשת חוות דעת רפואית.
2. להוכיח שהתביעה בעלת סיכוי סביר להתקבל (ואפילו סיכוי סביר לכאורה).
3. להוכיח קיומה של ראיה או ראשית ראיה לכך שטענותיו העוסקות ברפואה מבוססות.

התנאי הראשון במבחן המשולש שתואר לעיל הוא משוכה לא פשוטה. המחוקק קבע את המושג "טעמים מיוחדים" והפרשנות ניתנה בהלכה הפסוקה. אחד מפסקי הדין הידועים בעניין קבע שישנם חמישה שיקולים שבית המשפט צריך לבחון כאשר הוא דן בבקשה לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית מטעמים מיוחדים. ואלה הם:
1. "מסננת רצינות" – האם התובע מבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית משום שהוא לא מצליח לאתר מומחה שיעניק גושפנקא רפואית לטענותיו? כלומר, הכרה בכך שהדרישה של המחוקק בצירוף חוות דעת רפואית נועדה להיות גם מעין "מסננת" נגד תביעות סרק.
2. ספק בחוזק התביעה – אם יש ספק משמעותי בחוזק התביעה מבחינת מישור האחריות, בית המשפט לא צריך לנהוג בפזיזות ולהטיל על הצד שכנגד עלות נוספות בדמות שכר טרחת מומחה שיתמנה מטעם בית המשפט.
3. חיסרון כיס – אם הסיבה לאי צירוף חוות דעת רפואית היא "חיסרון כיס", כלומר לתובע אין את המשאבים הכספיים הדרושים בכדי לשלם למומחה, חסימת דרכו מלהוכיח את התביעה היא פגיעה בזכות הפנייה לערכאות. יודגש שבמקרים אלה התובע צריך להוכיח את אותו "חיסרון כיס" שכן לא מדובר בפטור מתשלום אגרה למדינה אלא בעלות שתוטל גם על חשבון הצד השני.
4. בדיקות רפואיות נוספות – מינוי מומחה מטעם בית המשפט "חוסך" מהתובע את הטרחה שבבדיקה על ידי מספר רופאים. בית המשפט צריך להתייחס לכך גם משום שבדיקות רפואיות מסוימות עלולות להסב לצד התובע סבל גופני, אי נוחות ואפילו סבל נפשי.
5. נסיבות מיוחדות וספציפיות למקרה – נסיבות מיוחדות שלא צוינו לעיל ואשר רלבנטיות למקרה המדובר. בקשות למתן פטור מצירוף חוות דעת רפואית מבוססות פעמים רבות על חיסרון כיס אך חשוב לדעת שבמקרים רבים (גם כאשר התובע באמת נטול אמצעים) הבקשה תדחה. סקירת הפסיקה מעלה שכאשר טענה בדבר חיסרון כיס עומדת לבדה כטענה יחידה, הסיכויים שהבקשה תתקבל אינם גבוהים. כמו כן, חיסרון כיס הוא לא המקרה היחיד שמאפשר פטור מחוות דעת רפואית. למשל, ידוע שישנם תחומים ברפואה שבהם מספר הרופאים בישראל הוא קטן וקיים קושי להשיג רופא שיעיד "נגד" חברו. במקרים אלה התובע יכול לנסות להוכיח טעם מיוחד בגין "קשר שתיקה" בין רופאים ולבקש מבית המשפט להניע מהלכים על ידי מינוי מומחה מטעמו.

פטור מהגשת חוות דעת רפואית הוא לא עניין של מה בכך. זהו תמיד החריג לכלל ועל כן דרכם של תובעים שמבקשים אותו איננה קלה. בתי המשפט אינם מקבלים באופן גורף בקשות לפטור מחוות דעת רפואית שכן הדבר עלול להפוך את תקנה 127 לפלסתר ואות מתה. עורכי דין המלווים תובעים בתביעות רשלנות רפואית ידעו בדרך כלל לתת ייעוץ מקצועי נכון בהתאם לנסיבות הספציפיות ולאפיין כיצד לפעול ואיזו חוות דעת להציג ביחד עם כתב התביעה.