חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, שעומד במרכז מרבית התביעות העוסקות ברשלנות רפואית, מקדיש פרק שלם לנושא ההסכמה מדעת. כלומר, לזכות הרחבה, המקיפה והבסיסית של כל חולה לתת הסכמה מודעת לקבלת טיפול רפואי. מדובר בזכות שהיא כה מהותית עד שלעתים אי קבלת הסכמה מדעת היא עילת תביעה לכשעצמה (אפילו אם לא נגרם נזק). במאמר קצר זה נסביר מהי הסכמה מדעת, מהי המשמעות של הפרתה מבחינת תביעות רשלנות רפואית ומתי יש לתת לחולה טיפול גם ללא הסכמה.
מהו המידע שחייב להינתן לחולה לטובת הסכמה מדעת?
סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע את החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול וכן את האופן שבו יש להציג את המידע הרפואי לחולה. על פי החוק, קבלת הסכמה מדעת חייבת לכלול מידע מפורט ומעמיק בנוגע ל:
1. האבחנה הרפואית במלואה והשלכותיה על מצבו הרפואי של המטופל.
2. תיאור הטיפול המוצע מבחינת מהות, הליך, תועלת ומטרה.
3. תיאור סיכויי הצלחת הטיפול המוצע.
4. תיאור מלוא הסיכונים אשר כרוכים בטיפול המוצע לרבות סיכונים נדירים.
5. תיאור תופעות לוואי הכרוכות בטיפול וכן כאבים או אי-נוחות.
6. מידע אודות טיפולים רפואיים חלופיים על סיכוניהם וסיכוייהם.
7. עדכון החולה לגבי היות הטיפול חדשני (ככל שזהו המצב).
1. האבחנה הרפואית במלואה והשלכותיה על מצבו הרפואי של המטופל.
2. תיאור הטיפול המוצע מבחינת מהות, הליך, תועלת ומטרה.
3. תיאור סיכויי הצלחת הטיפול המוצע.
4. תיאור מלוא הסיכונים אשר כרוכים בטיפול המוצע לרבות סיכונים נדירים.
5. תיאור תופעות לוואי הכרוכות בטיפול וכן כאבים או אי-נוחות.
6. מידע אודות טיפולים רפואיים חלופיים על סיכוניהם וסיכוייהם.
7. עדכון החולה לגבי היות הטיפול חדשני (ככל שזהו המצב).
איך ומתי יש למסור את המידע לקבלת הסכמה מדעת?
חוק זכויות החולה קובע שהמידע צריך להינתן לחולה במועד המוקדם ביותר על מנת לאפשר לו לבחון את הדברים לעומק (ואף לקבל חוות דעת רפואית נוספת אם הוא מעוניין בכך). המידע יכול להינתן בכתב, בעל פה או בהתנהגות. ישנם טיפולים רפואיים (רשימה סגורה בתוספת הראשונה לחוק) המחייבים קבלת הסכמה מדעת בכתב כמו ניתוחים (מעבר לכירורגיה זעירה), טיפולי הפרייה חוץ גופית ועוד.
טיפול ללא הסכמה מדעת, אימתי?
החוק מכיר בסיטואציות בהן אפשר לתת לחולה טיפול מבלי לקבל הסכמתו. למשל, כשהמידע עלול לגרום לנזק ממשי וחמור לבריאותו הנפשית או הגופנית של החולה, המטפל רשאי להימנע ממסירתו בכפוף לאישור וועדת אתיקה.
מקרה נוסף שבו החוק מתיר טיפול ללא הסכמה מראש הוא במצב חירום. קרי, לשם הצלת חיי אדם וגם אם לא ניתן להשיג את הסכמת המטופל. במידה שהטיפול מציל החיים הוא אחד הטיפולים המחויבים לפי החוק להסכמה מדעת בכתב, נקבע כי יש לתת את הטיפול גם בהסכמה בעל פה או בהסכמת שלושה רופאים, ואפילו ללא הסכמה כלל אם "נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת".
מקרה נוסף שבו החוק מתיר טיפול ללא הסכמה מראש הוא במצב חירום. קרי, לשם הצלת חיי אדם וגם אם לא ניתן להשיג את הסכמת המטופל. במידה שהטיפול מציל החיים הוא אחד הטיפולים המחויבים לפי החוק להסכמה מדעת בכתב, נקבע כי יש לתת את הטיפול גם בהסכמה בעל פה או בהסכמת שלושה רופאים, ואפילו ללא הסכמה כלל אם "נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת".
מינוי בא כוח למתן הסכמה מדעת
חוק זכויות החולה מאפשר למטופלים למנות בא כוח מטעמם לאשר או לסרב לטיפול רפואי. ייפוי הכוח צריך לכלול את כל התנאים והנסיבות שבהם בא כוח החולה יהיה רשאי לתת הסכמה במקומו לקבלת טיפול רפואי.
הסכמה מדעת לטיפולים אלקטיביים
לא כל טיפול רפואי הוא טיפול הנחוץ באופן ממשי לבריאותו של החולה ומטופלים רבים מבקשים לעבור הליכים רפואיים אלקטיביים מבחירה. הדוגמה הבולטת לכך היא טיפולים פלסטיים שאין מאחוריהם עילה רפואית ברורה. במקרים אלה היקף ההסכמה הדרוש הוא רב יותר מהדרישות "הרגילות".
חתימה על טופס איננה בהכרח מספיקה
פעמים רבות חולים מתבקשים לחתום על טופס הסכמה מדעת. לא אחת, החתימה נעשית ממש בסמוך לקבלת הטיפול. חשוב להדגיש שגם אם המטופל חתם על טופס כאמור, לא מדובר בהכרח בקבלת הסכמה מדעת לפי כל דרישות החוק. כבר היו מקרים בעבר שבתי המשפט דחו טענות הגנה של גורמים רפואיים מכיוון שנמצא שטופס ההסכמה היה חסר, ניתן לאדם שאיננו דובר את השפה, ניתן בסמוך מדי לזמן הטיפול מבלי לאפשר לחולה לבחון אותו לעומק וכדומה.
פיצויים בגין אי קבלת הסכמה מדעת
חולים אשר בוצע בהם טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת רשאים להגיש כנגד הרופאים תביעה בגין רשלנות. תביעה זו יכולה להיות מוגשת בין אם נגרם לחולה נזק ובין אם לאו. בתי המשפט הכירו זה מכבר בזכות לפיצויים גם ללא נזק בשל הפרת חובת ההסכמה מדעת ומכוח "פגיעה באוטונומיה" של החולה.
