רשלנות רפואית במקרה של קרע בלידה
קרע בלידה הוא איננו תופעה נדירה ופעמים רבות הוא חלק בלתי נפרד מהלידה עצמה. לעתים מדובר בקרעים קטנים הניתנים לריפוי מלא, אך ישנם גם מצבים קשים של קרע בדרגה גבוהה, העלולים להתגלגל לכדי פגיעה עתידית משמעותית באישה, גם ברמה הפיסית וגם ברמה הנפשית.
במידה שהקרע נגרם בגין רשלנות רפואית או ככל שהוא טופל באופן רשלני לאחר היווצרותו, ייתכן ותקום ליולדת עילה לתביעה נזיקית. מרבית המקרים המגיעים לכדי הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בקרע בלידה עוסקים בקרעים מדרגה 3 ו-4.
אמנם קרעים בלידה אינם בהכרח מעידים על רשלנות רפואית, ואמנם יש לבחון כל מקרה לגופו, אך ברור אפוא שהופעת קרע בלידה עלולה להעיד על התנהלות לקויה מצד הצוות הרפואי. כמו כן, תביעות בגין רשלנות רפואית בשל קרע בלידה יכולות להיות קשורות גם לטיפול ביולדת לאחר היווצרות הקרע. למשל, תפירה רשלנית או תפירה על ידי גורם שאיננו מיומן.
מבחינת פיצויים, תביעות רשלנות רפואית בגין קרע בלידה, אשר מתקבלות בבית המשפט, יכולות להוביל לכדי פסיקת סכומים משמעותיים. זאת משום שהנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמים כתוצאה מרשלנות בטיפול בקרע בלידה עלולים להיות חמורים ואף בלתי הפיכים. מעבר לפגיעה הפיזית, יכולות להיות לדבר השלכות על אורח חייה של האישה לרבות פגיעה בביטחון העצמי, פגיעה בתחושת הנשיות, חשש מקיום יחסי אישות, חשש מהריונות עתידיים, מיעוט שהייה בקרבת אנשים ועוד.
לייעוץ משפטי ללא התחייבות
איך מוכיחים רשלנות רפואית בקרע לידה?
לא כל קרע בלידה מעיד כמובן על רשלנות רפואית וגם קרעים עמוקים וחמורים עלולים להיגרם כחלק מסיכוני הלידה הידועים. על כן, בכדי להוכיח רשלנות רפואית בקרע בלידה יש לבדוק היטב את הרשומות הרפואיות ואת ההחלטות שהתקבלו על ידי הרופאים, המיילדות והאחיות למן הרגע הראשון של אשפוז האישה במיון נשים ו/או בחדר לידה, למשל:
- האם הרופאים ו/או המיילדות פעלו כ"רופאים סבירים" ו/או כמיילדות סבירות"?
- האם הבדיקות המקדימות ללידה (משקל עובר, ניטור עוברי וכו') נעשו כנדרש?
- האם היה ניתן לנקוט באמצעים מקדימים בכדי למנוע את הקרע או להפחית את חומרתו?
- האם היה צורך לנקוט בפרוצדורות רפואיות שונות במהלך הלידה ובכך למנוע את הקרע ו/או להפחית את חומרתו?
- האם הקרע זוהה במועד הנכון?
- האם האזור נתפר כנדרש ועל ידי גורם מוסמך ובעל ניסיון?
אלו הן כמובן רק חלק מן השאלות האפשריות בתיקים מסוג זה. בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בקרע בלידה יש להשיג את מלוא הרשומות הרפואיות ולבחון אותן באמצעות רופא המומחה בגניקולוגיה ומיילדות. חוות דעתו המקצועית של הרופא, ביחד עם ניתוחה ברמה המשפטית על ידי עורך דין הבקיא בדיני נזיקין, מגבשות את עילת התביעה.
דוגמאות לרשלנות רפואית בגין קרע בלידה
לצערנו, אנו יכולים למצוא לא מעט דוגמאות בפסיקה העוסקות במקרים חמורים של קרעים בלידה שנבעו כתוצאה מרשלנות רפואית והנה כמה מהשנים האחרונות:
קרע בלידה דרגה 4 בעקבות חיתוך ע"י מיילדת מתמחה
אישה פנתה לחדר מיון בשבוע ה-39 להריונה הראשון לאחר ירידת מים ואושפזה ללידה. הלידה בוצעה תחת אפידורל ואפיזיוטומיה. לאחר הלידה התברר כי נגרם לאישה קרע בלידה בדרגה 4 אשר דרש התערבות ניתוחית בכדי לתקנו. בין השאר התגלה כי החתך נעשה על ידי מתלמדת חסרת ניסיון. המדינה, בעלת בית החולים, טענה כי יש לדחות את התביעה ואף כי מי שביצע את הלידה בפועל הייתה מיילדת ותיקה ומוסמכת.
בית המשפט דחה את הדברים וקבע כי השילוב בין נסיבות ההיריון התקין לבין התרחשות קרע כה חמור, כאשר הרשומות הרפואיות היו חסרות (בלשון המעטה), היה בו כדי להוכיח רשלנות רפואית. "מיומנות המיילדת מהווה פקטור חשוב בלידה בכלל ובמניעת קרעים, ובפרט קרעים חמורים בחיץ", נכתב בפסק הדין (ת"א 15965-06-11).
קרע בלידה בגין פרע כתפיים ובעקבות העדפת לידה רגילה על פני ניתוח קיסרי
יולדת הגיעה לבית החולים בשבוע 38 להריונה השלישי לאחר שחשה בצירים. בעקבות ניטור עוברי רשלני, העובר מת ברחם, והאישה נאלצה ללדת אותו ללא רוח חיים. הרופאים החליטו לבצע את ההליך בלידה וגינאלית ולא בניתוח קיסרי (למרות בקשה הפוכה מצד היולדת).
הלידה הסתבכה עם אירוע של פרע כתפיים שגרם לקרע בלידה בדרגה 3/4. ליולדת נגרמה נכות פיסית בשיעור של 40% ונכות נפשית בשיעור של 20% (כולל הפרעות שינה וחרדות פסיכו-נוירוטיות). בית המשפט פסק לטובתה פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה וזאת בשל ביצוע לידה רגילה במקום ניתוח קיסרי לאחר מות העובר ברחם. אגב, בית המשפט פיצה את היולדת במקרה זה גם בגין רשלנות בניטור העוברי (ת"א 58725-11-12).
קרע בלידה בעקבות אי ביצוע חיתוך חיץ (אפיזיוטומיה)
אישה בת 29 הגיעה לבית החולים בשבוע 38 להריון ובסופו של ההליך נולדה לה בת בריאה במשקל 3.5 ק"ג. עם זאת, מיד לאחר שהושלם חילוצה של הילדה, התברר כי היולדת סובלת מקרע בלידה בדרגה 3. הקרע נתפר בחדר ניתוח אך האזור לא שב מעולם לקדמותו.
האישה טענה כי אם היה מבוצע חיתוך חיץ במהלך הלידה, אזי הנזק לא היה נגרם. בית המשפט קבע כי יש ממש בדברים ועל כן נפסקו לטובת האישה פיצויים בגין רשלנות רפואית. אולם מכיוון שגם לידה עם חיתוך חיץ לא מבטיחה אי היווצרות קרעים עמוקים, בית המשפט קבע כי בית החולים יהיה אחראי רק על מחצית מנזקיה המוכחים של התובעת.
צור קשר להערכת סיכויי ההצלחה ותיאום פגישת ייעוץ.
