שיתוק מוחין (Cerebral Plasy) הוא תופעה רפואית אשר מתארת קבוצת הפרעות נוירולוגיות חשוכות מרפא שבאות לידי ביטוי בתקשורת לקויה בין המוח לשרירים. זוהי תופעה ששכיחותה עומדת על כ-0.2% מכלל הלידות בעולם המערבי.
לפי
נתוני עמותת איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים) יש כיום בישראל כ-30,000 בני אדם הסובלים משיתוק מוחין.
לשיתוק מוחין יכולות להיות סיבות רבות. חלקן קשורות לסיבוכים במהלך הלידה (כ-10%), חלקן קשורות להיריון (60%-70%) וחלקן לטיפול בפגים (20%).
כאשר סיבוכים בלידה גורמים להתפתחות שיתוק מוחין למרות הריון תקין ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית בלידה. כלומר, ייתכן וניתן לייחס לצוות הרפואי המטפל בלידה אחריות לנזק וחבות בפיצויים.
ישנן לא מעט דוגמאות לרשלנות רפואית בלידה שגרמה לשיתוק מוחין. למשל, בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק בפברואר 2015 פיצויים בסך כ-9 מיליון שקלים (!) בתביעה מסוג זה.
מדובר על ילד שסובל משיתוק מוחין בעקבות רשלנות בניטור רמות מסוכנות של פחמן דו חמצני בגופו לאחר לידתו המוקדמת כפג. בית המשפט קבע כי אמנם הטיפול בילד היה מצוין אך בהיבט ספציפי וקריטי נפלה רשלנות ועל כן יש לפסוק פיצויים.
סיבות לרשלנות רפואית בלידה
רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לשיתוק מוחין במקרים שונים. למשל, לידה וגינאלית שהסתבכה וכתוצאה מכך העובר/הילד לא קיבל חמצן בשניות קריטיות, ניטור מוניטור לקוי לא זיהה מצוקה עוברית, ניתוח קיסרי שהוחלט לבצע באיחור, זיהום ללא מתן טיפול אנטיביוטי מהיר, סיבוכי פגות (כמו המקרה שתואר לעיל), נזקים לרקמת המוח, תשניק סב לידתי ועוד.
איך מוכיחים קשר בין שיתוק מוחין לבין רשלנות רפואית בלידה?
חשוב להדגיש כי לא כל מקרה של שיתוק מוחין הוא בהכרח תולדה של רשלנות בלידה. לצד הסיבות הידועות להתפתחות שיתוק מוחין, התופעה יכולה להופיע גם כאשר הטיפול הרפואי היה לעילא ולעילא.
במידה שקיים חשד לכך ששיתוק מוחין נגרם כתוצאה מהתנהלות הצוות המטפל, התובעים צריכים להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות.
עוולה שמעוגנת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין ואשר מורכבת משלושה נדבכים – רשלנות, נזק וקשר סיבתי ביניהם.
התובעים צריכים להשיג את הרשומות הרפואיות מבית החולים שמתעדות את סיפור הלידה ולהביא אותן בפני מומחה רפואי שיגיש חוות דעת מקצועית המבססת את טענותיהם.
ככל שהדברים יגיעו לכדי הליך משפטי, יתנהל בבית המשפט דיון מקיף ומעמיק בנסיבות הלידה. בית המשפט ישמע את טענות הצדדים, יעיין בחוות הדעת של המומחים, יקשיב היטב לחקירות הנגדיות של עורכי הדין ויקבל פסיקתו.